מכנים חולי סוכרת "אנשים מתוקים", קוראים לתופעות לוואי בשמות חיבה כגון "היפר" ו"היפו". מה אנחנו יודעים על המחלה ש -6% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל לוקה בה?
מהי סוכרת?
הגוף שלנו הוא מערכת מורכבת השואפת לאיזון. מחלת הסוכרת היא ביטוי של איזון שהופר, על ידי ייצור אינסולין מעורער או בקליטה שלו בגוף.
לאינסולין יש תפקיד מכריע בהפחתת רמת הגלוקוזה בדם: כאשר לא מופרש מספיק אינסולין, עלולה להגרם היפוגליקמיה (כלומר: מיעוט של סוכר בדם, מצב העלול לפגוע במערכות שונות בגוף), ובמקרה של יצור עודף אינסולין, מגיב הגוף על ידי תנגודת להשפעות הנלוות לו.
החולים במחלה זו חשופים למגוון של תופעות, קלות וחמורות, החל ממחלות לב וכלי דם, ועד לעיוורון, אי ספיקה של הכליות ואף קטיעות של גפיים.
חשדות ראשונים
תחושת צמא שאין לה כל אחיזה בנתונים אובייקטיביים אקלימיים או סביבתיים, היא פעמון אזהרה ראשון. תסמין אחר היא תחושה של רעב שאינו מושפע מכמויות האוכל שהאדם צורך, בעוד שמסתמנת ירידה מתמשכת במשקל.
נוסף על תסמינים אלו, עלול אדם החולה בסוכרת לחוות טשטוש של הראיה, ברגישות גבוהה מאוד לזיהומים, וכן להרגיש בחילות או תחושת נמנום. גם תחושה של נימול בכפות הידיים והרגלים מהווה תמרור אזהרה.
אם בביתכם ילדים בגילאי בית ספר או בני נוער בגיל ההתבגרות, יש לשים לב לתופעות המוזכרות לעיל ולהיות עם האצבע על הדופק.
סוגים שונים של סוכרת
בניגוד לסוכרת נעורים, המתפרצת בקרב ילדים ונוער ומצריכה אספקה קבועה של אינסולין ממקור חיצוני, הרי שסוכרת מבוגרים מתפתחת באופן הדרגתי, ולעתים קרובות גילוייה מתבצע על ידי בדיקת דם שגרתית.
האנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון של סוכרת מבוגרים הם בעיקר אלו הנוטים להשמנת יתר, אך התקדמותה של המחלה ועוצמתה תושפע מאורח החיים של החולה.
קיים אלמנט גנטי הן במחלת סוכרת נעורים והן בסוכרת מבוגרים, אך הוא אינו הגורם המכריע, וכראיה לכך שכיחותה של המחלה בעולם כולו עולה בעקביות.
כיצד עלולה המחלה להסתבך?
לכל סוגי הסוכרת מכנה משותף: יתר גלוקוזה בדם. לרמות סוכר גבוהות אלו יש השפעות מרחיקות לכת על המצב הבריאותי, שכן הוא גורר פגיעה ברקמות הגוף בשל ליקויים בזרימת הדם בכלי הדם הקטנים. בין הסיבוכים נמנים אי ספיקת כליות, טרשת עורקים, פגיעה ברשתית העלולה להדרדר לעיוורון, ואף פגיעה בתפקודם התקין של תאי הדם הלבנים.
הפגיעה במערכת העצבים המרכזית היא אחת הסיבות לכך שחולי סוכרת לא תמיד מודעים לחומרת מצבם, משום שעצבי התחושה נפגעים, והמצב עלול להגיע עד כדי כריתת גפיים.
חולי סוכרת רבים נרתעו מן הטיפול התרופתי שהיה כרוך בזריקות יום יומיות ובתופעות לוואי בלתי נעימות, כגון עליה במשקל ונפילות ברמת הסוכר בדם.
כיום, דור חדש של תרופות המטפלות בסוכרת מאפשרות טיפול נוח וידידותי בהרבה. בנוסף, קיימות שיטות טבעיות לטיפול בסוכרת, שיטות אלה הולכות ותופסות תאוצה בפופולריות שלהן.
מהי סוכרת?
הגוף שלנו הוא מערכת מורכבת השואפת לאיזון. מחלת הסוכרת היא ביטוי של איזון שהופר, על ידי ייצור אינסולין מעורער או בקליטה שלו בגוף.
לאינסולין יש תפקיד מכריע בהפחתת רמת הגלוקוזה בדם: כאשר לא מופרש מספיק אינסולין, עלולה להגרם היפוגליקמיה (כלומר: מיעוט של סוכר בדם, מצב העלול לפגוע במערכות שונות בגוף), ובמקרה של יצור עודף אינסולין, מגיב הגוף על ידי תנגודת להשפעות הנלוות לו.
החולים במחלה זו חשופים למגוון של תופעות, קלות וחמורות, החל ממחלות לב וכלי דם, ועד לעיוורון, אי ספיקה של הכליות ואף קטיעות של גפיים.
חשדות ראשונים
תחושת צמא שאין לה כל אחיזה בנתונים אובייקטיביים אקלימיים או סביבתיים, היא פעמון אזהרה ראשון. תסמין אחר היא תחושה של רעב שאינו מושפע מכמויות האוכל שהאדם צורך, בעוד שמסתמנת ירידה מתמשכת במשקל.
נוסף על תסמינים אלו, עלול אדם החולה בסוכרת לחוות טשטוש של הראיה, ברגישות גבוהה מאוד לזיהומים, וכן להרגיש בחילות או תחושת נמנום. גם תחושה של נימול בכפות הידיים והרגלים מהווה תמרור אזהרה.
אם בביתכם ילדים בגילאי בית ספר או בני נוער בגיל ההתבגרות, יש לשים לב לתופעות המוזכרות לעיל ולהיות עם האצבע על הדופק.
סוגים שונים של סוכרת
בניגוד לסוכרת נעורים, המתפרצת בקרב ילדים ונוער ומצריכה אספקה קבועה של אינסולין ממקור חיצוני, הרי שסוכרת מבוגרים מתפתחת באופן הדרגתי, ולעתים קרובות גילוייה מתבצע על ידי בדיקת דם שגרתית.
האנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון של סוכרת מבוגרים הם בעיקר אלו הנוטים להשמנת יתר, אך התקדמותה של המחלה ועוצמתה תושפע מאורח החיים של החולה.
קיים אלמנט גנטי הן במחלת סוכרת נעורים והן בסוכרת מבוגרים, אך הוא אינו הגורם המכריע, וכראיה לכך שכיחותה של המחלה בעולם כולו עולה בעקביות.
כיצד עלולה המחלה להסתבך?
לכל סוגי הסוכרת מכנה משותף: יתר גלוקוזה בדם. לרמות סוכר גבוהות אלו יש השפעות מרחיקות לכת על המצב הבריאותי, שכן הוא גורר פגיעה ברקמות הגוף בשל ליקויים בזרימת הדם בכלי הדם הקטנים. בין הסיבוכים נמנים אי ספיקת כליות, טרשת עורקים, פגיעה ברשתית העלולה להדרדר לעיוורון, ואף פגיעה בתפקודם התקין של תאי הדם הלבנים.
הפגיעה במערכת העצבים המרכזית היא אחת הסיבות לכך שחולי סוכרת לא תמיד מודעים לחומרת מצבם, משום שעצבי התחושה נפגעים, והמצב עלול להגיע עד כדי כריתת גפיים.
חולי סוכרת רבים נרתעו מן הטיפול התרופתי שהיה כרוך בזריקות יום יומיות ובתופעות לוואי בלתי נעימות, כגון עליה במשקל ונפילות ברמת הסוכר בדם.
כיום, דור חדש של תרופות המטפלות בסוכרת מאפשרות טיפול נוח וידידותי בהרבה. בנוסף, קיימות שיטות טבעיות לטיפול בסוכרת, שיטות אלה הולכות ותופסות תאוצה בפופולריות שלהן.
